"ביקרנו את אתגר קרת בחדר העבודה שלו במרכז תל אביב, שמענו ממנו על חרדות מהמוות, נחשפנו לאוסף הצעצועים שלו וגילינו למה רצוי שאף אחד לא יהיה בסביבה כשהוא כותב."
כמה סיפורים ושיר אחד.
מאי 2004, קרת שר שירי סביח ועוד ברדיו ברכה גולשת.
האזנה (פלאש):
הורדה (MP3): 
מתוך "פתאום דפיקה בדלת", קובץ הסיפורים האחרון של אתגר קרת.
"איזה חיה אתה?"
"בניגוד לקלישאה רווחת [שפתו של קרת] אינה "שפה רזה". שפתו של קפקא, למשל, היא "רזה", נקייה מדימויים מיותרים, מטבעות לשון בלתי נחוצות, או הנגנה רגשית של הטקסט. שפתם של עמוס קינן ואדם ברוך היא שפה רזה. שפתו של קרת היא ספרותית מדוברת. המספר שלו אינו כותב, הוא מדבר, בעברית של ישראלי בן גילו של קרת. אין מעבר לשוני מוגדר בין המספר לבין הדיאלוגים, הטקסט זורם באותו ערוץ לשוני, הסופר מייצג את שפת גיבוריו" - רוביק רוזנטל
